מגד נ' איילון חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

1.בפני ערעור על החלטת הרשמת שלי ווך מיום 7.12.10, אשר דחתה את בקשת התובעת למתן פסק דין חלקי כנגד המשיבה בערעור זה בהתבסס על הבקשה והתגובה וללא כל נימוקים נוספים.

2.המערערת טוענת כי שגתה הרשמת בהחלטתה לדחות את בקשתה למתן פסק דין חלקי כי לטענתה לאור הסעד המבוקש בתיביעה כנגד המשיבה וכן לאור כתב ההגנה היה על הרשמת ולך לקבל את הבקשה וליתן פסק דין חלקי המורה למשיבה למסור את הדוחות למערערת.

המערערת טוענת כי ככל שסברה הרשמת כי לא עומדת למערערת הזכות לקבל מהשמיבה את הדוחות והעתק פירוט ההפקדות, מן הראוי שהיתה קובעת זו כבר כעת ודוחה את התביעה. המערערת טוענת בהרחבה באשר לזכותה לקבל פסק דין חלקי וחוזרת וטוענת את טענותיה לגופה תוך הפנית בקשה במסגרת ערעור זה כי בית הדין יתן פסק דין חלקי כפי בקשתה המקורית.

3.המשיבה טוענת כי דין הערעור להידחות הן מהטעם כי בית הדין לא יתערב בהחלטות הנוגעות לסדרי הדיון. המשיבה טוענת כי הרשמת בחרה שלא לפצל את הדיון כבקשת המערערת ולא איפשרה לה לקבל פסק דין חלקי ופועל יוצא של החלטתה , אי פיצול הדיון בתיק ושמיעת הראיות כנגד שתי הנתבעות בכל הסעדים המבוקשים.

בנוסף טוענת המשיבה כי החלטת הרשמת נסמכה על תשובתה , שכן למערערת לא קמה כל זכות לקבלת פסק דין חלקי מכוח תקנה 191 לתקנות סדר הדין האזרחי. המשיבה טוענת להעדר תחולה של תקנה 191 לתקנות סד"א ובפרט טוענת כי בעניינה של המערערת לא מתקיימים התנאים למתן פסק דין על פי תקנות בית הדין לעבודה ( סדרי דין) שתנ"ב – 1991.

בנוסף טענה המשיבה כי אין ליתן פסק דין חלקי כאשר המשיבה מכחישה את כל התביעה ובכך לא התקיימו התנאים למתן פסק דין חלקי. אף המשיבה בכתב התשובה וטענותיה משיבה ארוכות לטענות המערערת לגופן, למען הזהירות ועל מנת שתידחה בקשתה למתן פסק דין חלקי על ידי המותב שבערעור.

4.הצדדים הגישו טיעוניהם בכתב ולאחר קראתי את הערעור התשובה וטיעוני הצדדים בפני, מצאתי כי דין הערעור להידחות כל זאת מהטעמים שאפרט להלן.

5.החלטת הרשמת וולך אשר אמנם אינה מנומקת דיה הינה החלטה דיונית ואינה החלטה לגופן של טענות שכן בקשת המערערת במהותה הוא קבלת פסק דין חלקי ובכך ביקשה המערערת לפצל את הדיון בתביעה, כלפי המשיבה ואף כלפי הנתבעת 2 שאינה צד בערעור זה.

עת מועלית בקשה בפני רשם ואף שופט למתן פסק דין חלקי, משמעות בקשה זו אינה רק מתן סעד חלקי לטובת המבקש אלא בפועל פיצולו של הדיון. על כן החלטת הרשמת הניה מסוג ההחלטות הדיוניות, אשר לא תתערב בהן ערכאת הערעור אלא במקרים חריגים וזה לא המקרה בו על בית הדין להתערב החלטת הרשמת.

6.משהצדדים טענו ארוכות , הן בערעור והן בטיעונים אף לגופה של החלטה, הגם שההחלטה אינה מנומקת, דבר היוצר קושי להעלות טעונים כנגדה, ולאחר שבחנתי אף את הבקשה למתן פסק דין חלקי לגופה והתגובה לה , אשר עמדו לעיני הרשמת וולך, אני סבורה כפי דעתה של הרשמת וולך כי אין מקום בשלב בו נמצא תיק זה כדי ליתן פסק דין חלקי כנגד המשיבה , כל זאת מכל נימוקי המשיבה המפורטים בתשובה לבקשה וכן בתשובה לערעור.

7.המערערת סמכה את בקשתה למתן פסק דין חלקי על תקנה 191 לתקנות סד"א , לא צרפה תצהיר לאימות העובדות עליהן היא מבססת את בקשתה. יתרה מכך, המערערת מבקשת בפועל כי ינתן לה פסק דין כאשר המשיבה חולקת עובדתית על טענות המערערת בתביעה. גם אם המשיבה מכחישה באופן כללי וגורף את טענות המערערת, אין זה יכול להוות עילה למתן פסק דין חלקי בטרם נשמעו ראיות בתיק בהתבסס על כתבי הטענות.

על כן אף לגופה של החלטה , לא נפלה כל טעות בהחלטת הרשמת וולך, הגם שזו לא נומקה אלא התבססה על תגובת המשיבה בלבד.

8.לאור כל האמור הערעור נדחה.

המערערת תישא בהוצאות המשיבה בסך 2,500 ₪.

ניתן היום, ד' תשרי תשע"ב, 02 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: